1944.

מתוך: מנרה גבול הצפון – ג. שריג.

גמרו לסייד ולטייח את כל בורות המים שבראש הגבעה, תכולתם 270 ממ"ע.

בימי הגשם היתה קימת במנרה תורנות מיוחדת והיא: העברת הצינור מחבית לחבית... ליד כל מרזב הוצבו כמה חביות כדי לקלוט את מי הגשמים, כאשר היתה החבית מתמלאת ועולה על גדותיה היה על התורן להעיר את הצינור אל החבית הריקה שלידה, וחוזר חלילה, כך נחסכו מים יקרים.

מזג האויר: החורף של שנת 1944 היה קשה במיוחד עד סוף ינואר ירדו 342 מ"מ. בורות המים עלו על גדותיהם הטמפרטורה ירדה עד 3 מעלות מתחת ל-0, ומספר החולים 15 ביום.

בעית המים הכבידה והגבילה מאד לאחר שעבר יום שלם ללא מים הביאו השכנים הערבים כמה פחי מים לשתיה.

המים בבורות הספיקו עד אוגוסט ואז יבשו. מובילים שלוש פעמים ביום מים מעודייסה. ולכן הוחלט שמתקלחים רק פעם אחת בשבוע.